היא נמצאת שם תמיד על פתח הדלת, צמודה לאמא רחל, שומרת ביחד איתה על עם ישראל, כל מי שעובר שם מוסיף עוד נשיקה ודמעה ותפילה שקטה מעומק הלב – המזוזה ההיסטורית של אמא רחל, מזוזת הרחמים והדמעות.
לפני למעלה מעשר שנים, יצרו גדולי המקובלים בסודות הקבלה, העתק מדויק של אותה המזוזה על גבי קלף, ובכל שנה ושנה ביום פטירתה של אמא רחל היו עורכים על המזוזות סדר תיקון מיוחד בפדיון נפש בהקפות הרש"ש ובתיקונים מיוחדים לשמירה והגנה לישועה ולרחמים.
את אותם העתקי המזוזות היו נותנים בשקט ובסוד ליהודים שהיו זקוקים לשמירה והגנה, לזיווג הגון, ללידה קלה, לפרי בטן ולרפואה, וכל אחד שזכה להיות מהיחידים שקיבלו את "מזוזת הרחמים" ראה נס וישועה בבעיה שלו, והדבר היה לפלא גדול.
כל מי שזכה וקיבל את מזוזת הרחמים והדמעות של אמא רחל, ראה נס מעל הטבע!
אנשים רבים מרחבי הארץ והעולם, שהיו מיוסרים בצער גדול ברפואה, בפרי בטן, בזיווג, בנחת מהילדים וע"פ דרך הטבע כבר הייאוש היה מנת חלקם, זכו לנס וישועה שלא תיאמן. חיילים בשדה הקרב שהמזוזה הייתה ברשותם, ראו ניסים עצומים.
מבקשים בקשה, מקבלים את המזוזה וזוכים לישועה!
נילי קצב מחוברת כבר שנים ארוכות לאמא רחל. תמיד מתקשרת לבקש ברכה ושיתפללו עבורה. אבל יש דבר אחד שמעיק על חייה יותר מכל. היא לא זכתה להיפקד. הם הלכו לרופאים, ניסו עצות שונות ומשונות, אך בשורה טובה אין. מקובלי הישיבה הציעו לה להצטרף לסוד הקדוש, ולבקש מאמא לזכות ולהיפקד. מקובלי הישיבה קרעו את השמים בשבילה, וערכו עבורה את מעמד הבקשה.
ואז, היא זכתה להיפקד… הרופאים בישרו לה בשמחה כי התוצאות חיוביות, אבל "מבחינה גנטית, יוולד ילד עם פיגור". נילי חשבה שעולמה חרב עליה. כמה יחלה לפרי בטן. מה עושים כעת?
היא התקשרה לישיבת המקובלים. "אני מבקשת מאמא רחל שאני רוצה ילד בריא ושלם" ההריון התקדם ובבית החולים עקבו אחר העובר, ולהפתעתם, בגיל 42, זכתה נילי לחבוק את בנה הראשון. ילד מתוק, בריא ושלם.
